הטיפול במחלת האוסטאופורוזיס נעשה בהתאם למצב המטופל/ת, ומטרתו היא לנהל את המחלה כך שניתן יהיה למנוע את התקדמותה ולאפשר לחולים לנהל אורח חיים שאינו מגביל. הטיפול עצמו כולל תרופות, תוספים, תרגילי התעמלות שניתן לעשות בבית ואביזרי עזר שנועדו לייצב את הגוף ועוד. מה שחשוב לדעת הוא שאוסטאופורוזיס אינו גזרה משמיים וניתן לעשות לא מעט כדי להקל על הסובלים מהמחלה
אוסטאופורוזיס הוא שם למחלה הפוגעת בעצמות בה מסת העצם מידלדלת, בדרך כלל כתוצאה מהעלייה בגיל. המחלה משפיעה בעיקר על נשים בגיל המעבר ואחריו ועל אנשים מבוגרים. במקרים מסוימים גם אנשים צעירים עלולים ללקות במחלה.
מטרת הטיפול במחלה והשיקום אצל אלו הסובלים ממנה משתנים בהתאם לשלב בו נמצא המטופל. על ידי ניהול המחלה בעזרת מעקב רפואי קבוע, אורח חיים בריא, התעמלות מחזקת שרירים ועצמות ותזונה נכונה, נבנית, למעשה, תכנית טיפול המתייחסת לא רק לבריאות העצם אלא גם לחיזוק שרירים ויציבות הגוף על מנת למנוע נפילות ושברים.
כלומר, הכל קשור זה בזה ותחת מטריה אחת מתאספים כל הטיפולים הספציפיים שיחד מציעים מניעה של הידרדרות המחלה, עצירתה והאפשרות להמשיך בחיים נורמליים עם סיכון נמוך עד אפסי לנפילות, שברים וכאבים נלווים.
טיפול תרופתי
טיפול תרופתי משפר את חוזק העצם ומסתה, אך אין לו השפעה על חיזוק שרירים או השפעה מיטיבה על איזון ויציבות הגוף. אמנם ישנן ראיות לכך שוויטמין D משפר את תפקוד השרירים ו/ או מקטין את שכיחות הנפילות, אך יש צורך בייעוץ מתאים לכך על מנת לצרוך את השילוב המתאים. חוץ מתרופות, ישנם טיפולים נוספים המשולבים עם זה התרופתי, דוגמת נטילת תוספים דוגמת סידן, תוכניות אימונים מותאמות, וכן אביזרים לחיזוק וייצוב הגוף.
טיפול מניעתי
הטיפול העיקרי, בעיקר בשלביה ראשוניים של המחלה, הוא נקיטת צעדי מנע ושמירה על מסת עצם בעזרת אורח חיים בריא, התעמלות בונת עצם (המומלצת בכל הגילאים), תזונה נכונה וכן מעקב רפואי אחר כמות הסידן וויטמין D בגוף.
כמו כן, חשוב לזהות את הגורם למחלה – במקרים בהם החולה סובל מאוסטאופורוזיס בשל נטילת תרופות המשפיעות על צפיפות העצם, יש לפנות לרופא על מנת לשנות את המינונים או להחליף את התרופות לאחרות שאינן משפיעות על העצמות. מחלות נוספות, כמו דלקת מפרקים שגרונית או זאבת, למשל, מטופלות בתרופות מתאימות בשילוב של תרופות נגד התפתחות אוסטאופורוזיס.
תרופות לטיפול באוסטאופורוזיס
במחקרים שבדקו את השפעתן של תרופות לטיפול באוסטיאופורוזיס נמצא כי במקרים בהם היו רמות נמוכות של ויטמין D וסידן בגוף, יעילות התרופה הייתה פחותה. מתן שילוב של תרופות יחד עם סידן משולב עם ויטמין D, הראו ירידה בהיחלשות מסת וצפיפות העצם, בעיקר באזור הירך ובעמוד השדרה. ויטמין D וסידן בלבד, ללא תרופות נוספות, השפיעו על חוזק השרירים, מה שהשפיע לטובה על יציבות הגוף, וכתוצאה מכך נצפתה ירידה במספר הנפילות.
תרופות לטיפול באוסטיאופורוזיס מתחלקות, לרוב, לשני סוגים – האחד הוא תרופות אנטי קטבולית – אלו תרופות המונעות את המשך פירוק העצם ומסייעות לאזן בין תהליכי הבנייה וההרס של העצמות. הסוג השני הוא תרופות אנגוליות, המגבירות את קצב בניית העצם.
הטיפול התרופתי מותאם פרטנית לכל מטופל/ת לפי הנתונים הרפואיים האישיים. בארץ קיימות תרופות שונות המאושרות לשימוש, ביניהן: רלוקסיפן להפחתת איבוד מסת עצם – תרופה זו דומה בפעילותה לאסטרוגן (ולכן ניתנת לנשים בלבד). תרופות נוספות ממשפחת הביספוספונאטים, הפועלות לבלימת תהליכי הריסת העצם הן: פוסלן, אלנדרונט, מקסיבון, ריזדרונאט ואחרות.
טיפולים שאינם תרופתיים לטיפול באוסטאופורוזיס
חוסר בסידן הוא אחד מסממני המחלה, לכן נטילת סידן ממקור תזונתי או מתוספי סידן, על מנת להגיע לצריכה היומית המומלצת של 1,000-1,200 מ"ג סידן וויטמין D המסייע בספיגת הסידן בגוף.
בנוסף, יש להקפיד על אורח חיים מאוזן הכולל אימוני ספורט עצימים המפעילים לחץ על העצמות ומחזקים אותן, תזונה מאוזנת, חשיפה מתונה לשמש, הימנעות מעישון ומצריכה מוגזמת של אלכוהול. חשוב גם לבדוק את השפעתן של תרופות שנוטלים באופן קבוע על צפיפות העצם.
פעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד מהטיפול באוסטיאופורוזיס. היא מומלצת כבר מגיל צעיר, וללא קשר למחלה, משום שהיא בונה ומשמרת את העצם כך שגם בגיל מבוגר העצמות נשארות חזקות. מחקרים מראים כי פעילות גופנית הכוללת אימוני כוח והתנגדות שמפעילים לחצים על העצמות – בכל גיל בהתאמה – היא היעילה ביותר לשמירה על עצמות חזקות. זו, יחד עם שמירה על ערכים מומלצים של ויטמין D וסידן (בעזרת תזונה או תוספים) מאפשרים למנוע את המחלה, או לעכב את התפתחותה.
בנוסף, פעילות גופנית מחזקת את השרירים ואת היכולת לאזן ולייצב את הגוף וכך למנוע נפילות. בגילאים מבוגרים, פעילות גופנית אף משפרת את התפקוד ומונעת אבדן ניידות ועצמאות העלולים לגרום לדיכאון, מה שיכול להשפיע עוד יותר לרעה על המצב הפיזי של החולה.
מומלץ לחולים באוסטיאופורוזיס להתייעץ עם איש מקצוע לגבי פעילות גופנית המתאימה להם, על מנת שלא ליצור עומס ולחץ על העצמות, מה שמעלה את הסיכון לשברים. מטרתה של הפעילות הגופנית לשפר את המצב הפיזי, את המצב הנפשי ואת יציבות הגוף.
כדי לשמור על איזון ולהימנע מנפילות, ניתן להשתמש באביזרים שונים שמטרתם חיזוק שרירי הגב ויציבה נכונה, דוגמת חגורת ה-Spinomed.
החגורה, הנלבשת בעזרת רצועות על הכתפיים והגב, פועלת לפי מנגנון ביופידבק – הרצועות מושכות בעדינות את הכתפיים למנח הנכון לגוף ויוצרות תגובת רפלקס בה הגוף מתאים את עצמו ליציבה הנכונה ובכך מחזק את השרירים, מונע כאבים וכן נפילות.
חגורת ה-Spinomed נמצאה במחקרים שונים כיעילה בשיפור חיזוק שרירי הגב ב-73%. כמו כן, מטופלים שלבשו את החגורה כשעתיים ביום למשך ששה חודשים, חוו ירידה משמעותית של 38% בכאבים וכתוצאה מכך עלייה (27%) ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות.
כשם שאוסטיאופורוזיס מחליש את עצמות החולים במחלה, כך הוא גם יכול להחליש את חייהם. לכן, חשוב כבר מגיל צעיר לנהל אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית. כמו כן, בגילאים מתקדמים יש לבצע מעקב רפואי מתאים ובמקרים בהם עולה חשד למחלה, יש לפעול לזיהוי המצב, שלב המחלה ולפעול למניעת התקדמות המחלה כדי שניתן יהיה להמשיך לחיות חיים פעילים.