נשים, נוטות יותר ללקות בה, אבל כשהיא פוגעת בגברים מחלת האוסטאופורוזיס עלולה לסכן את חייהם משום שלפי הנתונים היא מעלה פי 2 את הסיכון למוות בשנה הראשונה להחלמה משבר בירך. מהם הגורמים למחלה אצל גברים, ממה כדאי להיזהר וכיצד ניתן להימנע מהידרדרותה על מנת לחיות חיים ארוכים ובריאים?
על פי מחקרים בינלאומיים מקיפים, אחת מכל 4 נשים תחלה במחלת האוסטאופורוזיס ולכן לא פלא שהיא נחשבת בעיקר למחלה של נשים, שהן הסובלות העיקריות מהשלכותיה. המסקנות הללו מתבססות על סיבות רפואיות שרובן קשורות בנשים, למשל, איבוד אסטרוגן בגיל המעבר, מספרים גבוהים של נשים הזקוקות לניתוחי החלפת ירך בעקבות נפילות ועוד.
משום שאצל גברים השכיחות למחלה נמוכה יותר, נדמה שיש פחות התייחסות לטיפול, אולם בפועל, על אף שהסיכון לשברים אוסטאופורוטיים אצל גברים נמוך יותר מאשר אצל נשים, הוא כפול בהקשר של מוות כתוצאה משבר בירך במהלך השנה הראשונה של הטיפול.
בארה"ב בלבד בין 2-1 מיליון גברים סובלים מאוסטאופורוזיס ובין 8 ל-13 מיליון סובלים מצפיפות עצם נמוכה. ב-2005 נמצא כי 29% מתוך 2 מיליון שברים אוסטאופרוטיים שהתרחשו בארה"ב, היו בקרב גברים, כש-20-25 אחוזים מהם היו שברים בירך.
ההסתברות עומדת על כך ש-1 מתוך 4 גברים מעל לגיל 50 יסבול משבר אוסטאופורוטי. ההערכה היא כי קיימת סבירות של 27% בקרב גברים ללקות בשבר אוסטאופורוטי – לשם ההשוואה, הסיכון לחלות בסרטן הערמונית עומד על 11.3 אחוזים.
אבחון אוסטאופורוזיס בקרב גברים
ה-ACP בארה"ב (The American College of Physicians) – ארגון רופאים פנימאים הפועלים לטיפול בעיקר בקרב קהלים מבוגרים, ממליץ על בדיקות צפיפות עצם אצל גברים לפני גיל 65 (למרות שצפיפות העצם אצל גברים יורדת, בדרך-כלל, אחרי גיל 70), וכן מעקב מוקדם יותר אצל גברים בעלי סיכון גבוה לחלות במחלה.
כיום, אבחון המחלה נעשה עוד בטרם נתגלו סימנים, כמו שברים או אבדן גובה, ובדיקות צפיפות עצם אצל נשים וגברים, מתבצעות על מנת לקבוע האם יש ירידה בצפיפות וסיכון לשברים – הטיפול בהתאם לפי התוצאות. גילוי מוקדם יותר יאפשר מניעה מוקדמת יותר של התפתחות המחלה או הופעתה בעזרת שינוי באורח החיים ומעקב רפואי מתאים.
סוגי אוסטאופורוזיס אצל גברים
מחלת האוסטאופורוזיס בקרב גברים מתחלקת, בדרך כלל, לשני סוגים: ראשוני ושניוני.
אוסטאופורוזיס ראשוני קשור להתפתחות המחלה כתוצאה מעלייה בגיל ושכיח מגילאי 70, או מוגדר כאוסטאופורוזיס אידיופתי (קשור למחלה ממקור לא ידוע) כתוצאה משבר אחד או יותר וכן צפיפות עצם נמוכה לפני גילאים 65-70. מחקרים שנעשו בהקשר למחלה אצל גברים ונשים הראו כי קיים מרכיב גנטי בהתפרצותה.
אוסטאופורוזיס שניוני אינו נובע מעלייה מגיל, ואחד הגורמים לו הוא מחלות כרוניות העלולות לזרז את הופעתה של המחלה. בין המחלות: מחלת ריאות חסימתית כרונית, הפרעות ומחלות במערכת העיכול, מחלות לב וכלי דם, לרבות יתר לחץ דם, הפרעות נוירו מוסקולריות (עצב-שריר), דלקת מפרקים שגרונית וטרשת נפוצה. סיבות נוספות הן שימוש מופרז באלכוהול, שימוש בתרופות סטרואידיות וחוסר בטסטוסטרון.
מה הם גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס בקרב גברים?
מחקרים רבים נעשו בשנים האחרונות בניסיון לגלות גורמי סיכון מוקדמים לאוסטאופורוזיס אצל גברים, עוד בטרם בוצעו בדיקות לצפיפות עצם. מחקר ה-MrOS שעקב אחר 6,000 גברים על מנת לבחון הישנות של שברים אוסטאופורוטיים, מצא כי היסטוריה רפואית בה מצוין שבר אחרי גיל 50, שימוש בנוגדי דיכאון מסוימים, מצב רוח דכאוני, נפילות מרובות בגלל אי שיווי משקל ותפקוד נוירומוסקולארי (מחלות עצב-שריר) ירוד, מעלים משמעותית את הסיכוי לסבול משברים, ללא קשר לצפיפות עצם נמוכה. שלושה ו/או יותר מהגורמים הקליניים המצוינים לעיל, מעלים את הסיכוי לשבר פי שש.
הטיפול באוסטאופורוזיס אצל גברים
בשנים האחרונות נראה כי חל שינוי בקביעה שמחלת האוסטאופורוזיס היא בעיקר אצל נשים, ולכן נקבע כי יש לבצע בדיקות מוקדמות גם אצל גברים ולאפשר טיפול מתאים שימנע או יעכב את התפתחות המחלה.
טיפול תרופתי, כמו אצל מרבית החולים, לרבות נשים, כולל נטילת ויטמין D וסידן, לעיתים בשילוב תרופות המעכבות ירידה בצפיפות העצם. טיפולים שאינם תרופתיים כוללים שינוי באורח החיים, לרבות הימנעות מעישון וצריכה מופרזת של אלכוהול, וכן פעילות לחיזוק השרירים בעזרת תרגילי התנגדות ושיפור היציבה. אפשר ומומלץ לבצע תרגול בבית לחיזוק השרירים והעצמות.
במקרים בהם נמצא כי המטופל סובל מאוסטאופורוזיס, במקביל לטיפול הרפואי, יש להתייעץ עם פיזיותרפיסטים על מנת להתאים את הפעילות למצבו הרפואי של החולה, וזאת כדי למנוע פגיעה נוספת וכאבים. בנוסף, ניתן להשתמש באביזרים שמטרתם לסייע לגוף לעמוד ביציבה נכונה ולשפר את שווי המשקל.
חגורת הגב Spinomed מבית medi גרמניה, מיועדת לחיזוק השרירים וייצוב הגוף ופועלת לפי מנגנון הביופידבק. היא נלבשת על הגב בעזרת רצועות שמפעילות את השרירים כך שהגוף מונחה להגיע ליציבה נכונה, וכך לעודד את הגב להזדקף ואת חגורת הכתפיים להתיישר, מה שמחזק את השרירים, מגביר את היציבות וגם תורם לנשימה נכונה.
בכנס שנערך בשנת 2012 ועסק במחלת האוסטאופורוזיס, לרבות בטיפולים שונים במחלה, צוינה חגורת ה-Spinomed כאביזר היעיל ביותר לחיזוק השרירים, הקלה על כאבים, שיפור בזווית הגב (במקרים של קיפוזיס) ומועילה לביצוע פעולות יומיומיות.
מחקר משנת 2011 בדק את השפעת חגורת הגב על חולים שסבלו מאוסטאופורוזיס בדרגות שונות, ומצא כי בשימוש יומי של שעתיים למשך ששה חודשים, השרירים התחזקו ב-72%. כתוצאה מכך, רמת הכאבים פחתה עד 47% וכן נרשמה ירידה משמעותית של 23% בנטייה לאי יציבות הפוגעת בשווי המשקל ומובילה לנפילות ושברים.
ההערכה היא כי עד 2025 מספר הגברים ברחבי העולם שיסבלו משבר בירך יהיה שווה למספר הנשים שסבלו משבר זה בשנת 1990, לכן אם קיים חשש לבעיה רפואית הקשורה בהיחלשות העצמות, יש לפנות לרופא המשפחה ולבקש את הבדיקות המתאימות.