אוסטאופורוזיס וגיל המעבר: מה קורה לגוף שלנו וכיצד משפיעה עליו המחלה

מדוע נשים נמצאות סיכון גבוה יותר לחלות במחלת האוסטאופורוזיס, מה הקשר של גיל המעבר לכך, כיצד זה משפיע על יציבות הגוף ואיך מתמודדים עם המחלה שאין לה סימנים מוקדמים מזהים?

מחלת האוסטאופורוזיס מחלישה את העצמות ומגדילה את הסיכוי לשברים כתוצאה ממתח נמוך המופעל על העצמות, אפילו משיעול כבד. משמעות המילה אוסטאופורוזיס היא "עצם מחוררת" – מצב בו ישנה ירידה בדחיסות מסת העצם ולכן היא נשברת בקלות. ככל שהמחלה מתקדמת, גובר אבדן מסת וכוח העצם ועולה הסיכון לשברים, אך לרוב אין לכך תסמינים מוקדמים עד אשר סובלים  מכאבים עזים.

מה הם גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס?

גיל – הגוף מגיע לשיא בניית מסת העצם, כשהצפיפות והכוח הם מרביים, סביב גיל 30. עם העלייה בגיל נוצר תהליך הפוך ומסת העצם מתחילה להיחלש באופן טבעי.

מִין – נשים נוטות לסבול מאוסטאופורוזיס פי 4 יותר מגברים ונשים שעברו את גיל ה-50 נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.

מבנה העצם ומשקל הגוף – נשים רזות מאוד וקטנות הן בעלות סיכוי גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס, בין היתר משום שיש להן פחות כמות של מסת עצם (העצמות קטנות יותר) והירידה במסה עם העלייה בגיל, גבוהה יותר (באחוזים) מאשר אצל נשים בעלות משקל גוף גבוה יותר ומבנה שלד גדול יותר.

היסטוריה משפחתית – אחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר המעידים על הסיכוי לחלות באוסטיאופורוזיס הוא אם קיימת היסטוריה משפחתית של המחלה אצל ההורים או הסבים והסבתות, לדוגמה: שבר במפרק הירך לאחר נפילה שהפעילה מתח נמוך על העצם. במקרים כאלה הסיכון לפתח את המחלה גבוה יותר.

תרופות – תרופות שונות, דוגמת סטרואידים, עלולות להעלות את הסיכון לחלות באוסטאופורוזיס. בנוסף, קיימות בעיות רפואיות מסוימות, לרבות סרטן ושבץ, העלולות להגביר גם הן את הסיכון למחלה.

הקשר בין אוסטאופורוזיס לגיל המעבר

ידוע כי קיים קשר ישיר בין היעדר אסטרוגן בתקופת טרום גיל המעבר וגיל המעבר לבין התפתחות מחלת האוסטאופורוזיס.

ההורמון הנשי אסטרוגן חשוב לשמירה על צפיפות העצם אצל נשים. כאשר רמותיו יורדות, לאחר גיל המעבר, קיימת עלייה באיבוד מסת העצם ועולה גם הסיכוי לחלות באוסטאופורוזיס. זה יכול לקרות בגיל המעבר ולעיתים גם בגילאים צעירים יותר, בעיקר במקרים של כריתת שחלות (האחראיות לייצור האסטרוגן).

במהלך תקופה של 5 עד 10 שנים לאחר גיל המעבר, נשים עלולות לאבד כ-2.5% מצפיפות העצם מדי שנה, כלומר, אבדן של עד 25% מצפיפות העצם בתקופה זו.

גיל מעבר מוקדם (לפני גיל 45) וכן תקופות ממושכות בהן נמדדת רמת הורמונים נמוכה, ו/או תקופות ארוכות בהן אין וסת, עלולים להעיד על חוסר באסטרוגן, מה שמעלה את הסיכון לאבדן מסת העצם.

גילוי של מחלת האוסטאופורוזיס נעשה בעזרת בדיקת צפיפות העצם(BMD)  העושה שימוש בצילומי רנטגן בכמויות קטנות מאוד של קרינה, כדי לקבוע את עוצמת המסה של העצם – הבדיקה מודדת את היכולת של קרני הרנטגן לעבור דרך העצם כדי לקבוע עד כמה היא חלולה ומכך מסיקים את חוזקה.

בדיקת צפיפות בעצם מומלצת לנשים מעל גיל 65, לנשים בעלות גורמי סיכון רבים המצוינים לעיל ונשים בגיל המעבר שסבלו בעבר משברים.

למנוע את המחלה

מניעה של מחלת האוסטאופורוזיס מתחילה בגיל צעיר והיא כוללת תזונה בריאה וצריכה של סידן וויטמין D המסייע לסידן להיספג בצורה המיטבית בעצמות, וכן פעילות גופנית המפעילה כוח על העצמות ומחזקת אותן. הפעילות צריכה להיות מותאמת לגיל מבחינת קושי ויכולות, ובגילאים מתקדמים לכלול גם תרגילי כוח לייצוב ואיזון הגוף.

במקביל ניתן גם ליטול תוספי מזון המספקים סידן וויטמין  Dוזאת לאחר התייעצות עם רופא. עוד מומלצים – הימנעות מעישון ומצריכה מוגזמת של אלכוהול, שמירה על אורח חיים בריא ותזונה נכונה.

במקרים מסוימים יתכן ויומלץ למטופלת ליטול אסטרוגן לטיפול מניעתי – נטילת אסטרוגן באופן מלאכותי לאחר גיל המעבר מאט את תהליך אבדן העצם ומשפר את ספיגת ושמירת הסידן בגוף. יחד עם זאת, טיפול באסטרוגן מחייב מעקב רפואי צמוד ומומלץ רק לנשים בסיכון גבוה לאוסטאופורוזיס ו/ או עם תסמינים חמורים של גיל המעבר.

שומרים על יציבות ואיזון

ישנם מספר דברים שניתן וכדאי לעשות, ללא קשר לטיפול תרופתי, וכמובן לאחר התייעצות עם איש מקצוע, בהתאם למצב הרפואי של החולה.

אי יציבות של הגוף וחוסר שווי משקל עלולים להוביל לנפילות וכתוצאה מכך לשברים וכאבים, לכן חשוב להגן על עצמכם. מומלץ להתקין בבית אמצעים לאחיזה, למשל, בחדרי אמבטיה ושירותים. התקנת תאורה ראויה מומלצת, כמו גם הסרה או חיזוק של שטיחים רופפים. כמו כן, כדאי להימנע מעומס פריטים בבית כדי לאפשר הליכה ללא הפרעות.

בנוסף לאלו, מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מותאמת הכוללת אימוני כוח הבונים את העצם ומחזקים את השרירים האחראיים על יציבות ואיזון הגוף, וכן להשתמש באביזרים הפועלים לחיזוק השרירים המייצבים את הגוף, מקלים על כאבים ומסייעים לשמור על אורח חיים פעלתני.

דוגמה לאביזר כזה הוא חגורת ה-Spinomed הנלבשת בעזרת רצועות על הכתפיים והגב, ומטרתה לחזק את השרירים המסייעים לזקוף את הגב, כך שעמוד השדרה נשאר זקוף ויציב ולא מופעל עומס מיותר על חוליות הגב – שעלולות להישבר גם מלחץ קל ביותר בשל הירידה במסת העצם.

יציבה לא נכונה מפעילה לחץ על השרירים שמנסים להחזיק את הגוף וכתוצאה מכך אנחנו סובלים מכאבים וכן מחוסר בשווי משקל. חגורת ה-Spinomed פועלת לפי מנגנון ביופידבק – הרצועות יוצרות לחץ עדין המניע את המטופל/ת להפעיל באופן אקטיבי את השרירים האחראיים ליציבה הנכונה ותגובת הרפלקס מלמדת את הגוף להיות במנח נכון.

התהליך הוא הדרגתי ומאפשר לגוף להתרגל לעמידה הנכונה ולשרירים להתחזק, וכך לשמר את היציבה האופטימאלית לגוף ולהפחית כאבים בצורה משמעותית. היציבות הנרכשת תורמת לשיווי המשקל באופן ניכר ומעודדת ניידות ועצמאות אצל החולים.