עם גילויה בשנות ה-90 הוגדרה בדיקת צפיפות העצם כפורצת דרך, משום שהיא יכולה למדוד את חוזק העצמות בגוף, לבדוק האם הן עוברות שינויים המשפיעים על מבנה השלד ולחשב את הסיכויים לחלות באוסטאופורוזיס. הכירו את הבדיקה הפשוטה שיכולה לשנות חיים.
ההגדרות לאבחון אוסטאופורוזיס נקבעו בשנת 1994 על ידי ועדת מומחים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) על בסיס נתוני צפיפות מינרלים בעצם (BMD – bone mineral density). אלו קודדו לניקוד סטנדרטי שנקרא T-score ונמדד מול ערכים ממוצעים של נשים צעירות בריאות – כך הוחלט כיצד לקבוע מי נמצא בקבוצות סיכון, אינו בסיכון וכדומה. במקביל לבדיקות הניקוד, נבחנת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כמו גם ההיסטוריה המשפחתית והאם היא כוללת מחלות של דלדול עצם ו/או שברים אוסטאופורטיים.
הקריטריונים שהוגדרו עוד בשנות ה-90, משמשים עד היום לניטור המחלה ומבוססים על בדיקת צפיפות עצם – ה-DEXA- Dual-energy X-ray absorptiometry – DXA.
פירוש המילה אוסטאופורוזיס הוא עצם מחוררת – כשבתהליך הידלדלות העצם ממש נוצרים חורים במסתה, מה שמחליש אותה ומעלה את הסיכוי לשברים ועיוות של השלד. הטכנולוגיה בה משתמשים לבדיקת צפיפות העצם מבוססת על מדידה של בליעת קרני רנטגן על ידי מינרל העצם. כך מתאפשרת מדידה מדויקת של צפיפות העצם בשלד, לרבות עמוד שדרה ואגן, תוך חשיפה מינימלית לקרינה מייננת (פחות מצילום רנטגן רגיל).
כשמסת העצמות צפופה יותר, הקרינה חלשה יותר, משום שהיא לא מצליחה לעבור דרך העצמות – ולהפך, אם המסה מחוררת, הרי שהקרניים יעברו יותר בקלות דרך העצמות. כאשר קיימים שינויים בעוצמת הקרינה, מנתחים את הנתונים כדי לקבוע מה מצב העצם ומכך האם הנבדק חולה ומה דרגת המחלה, באם קיימת.
צפיפות העצם נמדדת, לרוב, באזורים בהם נפוצים שברים כתוצאה ממחלת האוסטאופורוזיס: בשורש כף היד (המשך של עצם האמה), בעמוד השדרה ובירך.
המטרה העיקרית בבדיקת צפיפות עצם (DXA) היא זיהוי מוקדם ככל האפשר של הידלדלות העצם, עוד לפני שמתרחש שבר. יחד עם זאת, גם במקרים בהם נוצר שבר כתוצאה מלחץ נמוך, מומלץ לאמת את הסיבה על מנת לקבוע המשך טיפול.
תוצאות בדיקת צפיפות העצם (ה-BMD) מושוות לתוצאות המתקבלות אצל מבוגר בריא בגיל 30 – הגיל בו מגיעים לשיא צפיפות העצם – ומסומנות באות T. ציון 0 פירושו שהמדדים שווים לנורמה של בוגר צעיר בריא. ההבדלים בין תוצאות הבדיקה לנורמה הבוגרת נמדדים ביחידות הנקראות סטיות תקן (SD). ככל שסטיית התקן נמוכה יותר מ-0, כלומר הצפיפות נמוכה יותר, כך גבוה יותר הסיכון לשברים.
ערכי צפיפות העצם
משמעותם של ערכים נמוכים מערך הביניים בסטיית תקן של 1 ועד 2.5 אצל הנבדק היא שהוא סובל מאוסטאופניה – זהו אינו מצב המוגדר כמחלה ואצל מבוגרים רבים נובע מירידה בצפיפות העצם בשל העלייה בגיל.
במקרים בהם צפיפות העצם אצל הנבדק נמוכה מ-2.5, מדובר בהידלדלות עצם כתוצאה ממחלת האוסטאופורוזיס. התוצאות כוללות שלושה נתונים: BMC – התוכן המינרלי של העצם (בגרמים), BMD – צפיפות המינרל בעצם, הנמדד בגרם לס"מ מרובע, ודירוג T שנבדק ביחס למסת שיא של עצם.
תוצאות בדיקת צפיפות העצם לגילוי אוסטאופורוזיס לפי ארגון הבריאות העולמי הן:
- תקין – צפיפות העצם היא בטווח של סטיית תקן 1 (SD1) כלומר 1+ או 1- מזה של צעיר בגיל שיא צפיפות העצם.
- צפיפות עצם נמוכה – טווח סטיית התקן בין 1 ל-2.5 SD מתחת לנורמה, כלומר 1(-)-2.5(-).
- אוסטאופורוזיס – צפיפות עצם היא 2.5 או פחות מזו של צעיר בגיל השיא, כלומר 2.5(-) ופחות.
- אוסטאופורוזיס חמור – טווח סטיית התקן נמוך מ-2.5 וקיימים שברים אוספאופורטיים.
סל הבריאות בישראל משלם על בדיקה ראשונה של צפיפות העצם ע"פ הגדרות הבאות (ויקירפואה):
- נשים וגברים מעל גיל 60.
- נשים לאחר הפסקת המחזור (מעל גיל 50), באם מתקיים אחד מהתנאים הללו: שבר אוסטאופורוטי קיים או היסטוריה משפחתית הכוללות שברים מסוג זה, ו/או BMI נמוך מ-19.
- עבור החולים (נשים וגברים) במחלה המעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס, או הנוטלים תרופות סטרואידים מעל ל-3 חודשים, תבוצע הבדיקה ללא קשר לגיל.
תחילת התהליך הוא מול הרופא/ה המטפל/ת שת/יקבע מהן הבדיקות הנדרשות ומהו הטיפול מומלץ בהתאם להיסטוריה הרפואית המשפחתית ושל המטופל/ת.
במקרים בהם יש צורך בבדיקה חוזרת, סל הבריאות משלם עבור אחת לפי התנאים הבאים:
- במטופל/ת ללא טיפול – הבדיקה תתבצע אחת לחמש שנים.
- בחולה מטופל/ת – הבדיקה תתבצע אחת לשנתיים.
- בחולים הסובלים מאוסטאופורוזיס משני (כולל מGCS-Glucocorticoid-induced osteoporosis) – תיקבע תדירות הבדיקות על ידי הרופא/ה המטפל/ת לפי הצורך.
בדיקת צפיפות עצם באמה (Forearm)
בדיקת צפיפות העצם באמה (Forearm) מתבצעת כשלא ניתן לבצע את הבדיקה בצורה מיטבית בעמוד השדרה או בירך, וכן באם ישנו עודף של הורמון יותרת בלוטת התריס (PTH) או T4 – שני אלו מצבים המתאפיינים באיבוד מסת עצם קורטילית. כמו כן, מתבצעת הבדיקה כשנמצא הבדל גדול במדד T בין הירך לעמוד שדרה.
חשוב לדעת שניתן למנוע אוסטאופורוזיס, כמו גם להאט את התקדמות המחלה – לאחר קבלת תשובות הבדיקה – בעזרת אורח חיים בריא, תרגילי התעמלות עצימים, המפעילים כוח ולחץ על העצמות, דוגמת משקולות ואימוני כוח ואירובי שונים, שאף מחזקים את השרירים מסייעים לייצוב הגוף.
ייצוב הגוף חשוב לא רק למניעת נפילות והורדת הסיכון לשברים, אלא גם להמשך חיים בריאים ופעלתניים, לשם כך קיימים אביזרי עזר בהם מומלץ להשתמש במקביל לביצוע תרגול. חגורת הגב של Spinomed פועלת על פי מנגנון ביופידבק המסייע לגב להתיישר למצב המיטבי. כשהגוף נמצא ביציבה לא נכונה, רצועות חגורת הגב יוצרות לחץ עדין שגורם לתגובת רפלקס המיישרת את הגב.
כך השרירים לומדים מהי היציבה הנכונה לגוף ומונעים עקמומיות של הגב המייצרת חולשה בשרירים ואי יציבות – זאת משום שהשרירים, במקום ליישר את הגב, "עסוקים" בשמירה על האזור הפגוע. השימוש בחגורת גב מסייע משמעותית להפחתת הכאבים ומגביר בצורה ניכרת את הניידות היומיומית המאפשרת לחולים להיות עצמאיים ולא תלויים באחרים.