מחלת האוסטאופורוזיס נפוצה בעיקר בקרב נשים לאחר גיל המעבר, או אצל גברים שעברו את גיל ה-70, זאת משום שבעיקרה היא נובעת מירידה בצפיפות העצם המתרחשת באופן טבעי עם העלייה בגיל. יחד עם זאת, גם ילדים, בני נוער ונשים צעירות עלולים לסבול מהמחלה מסיבות שונות, החל מתזונה לקויה, ועד למחלות הפוגעות במסת העצם. כיצד מאבחנים את המחלה במקרים כאלו, האם אפשר להימנע ממנה ואיך מעכבים את התפתחותה במקרים שהיא קיימת כדי לאפשר איכות חיים גם בגיל מבוגר?
כשהגוף שלנו גדל ונבנה, העצמות עוברות תהליכים משולבים של בנייה והרס. בעוד שכשאנחנו צעירים תהליכי הבנייה מהירים יותר, וכך נבנות עצמות, מתחזקות וממשיכות לצמוח, כשאנחנו מתבגרים התהליכים מתאזנים – זה קורה בסביבות גיל 30 – ובהמשך, בגיל מבוגר יותר, תהליכי ההרס גוברים ואנחנו מאבדים ממסת העצם שהופכת להיות חלשה יותר.
אלו תהליכים טבעיים שכולנו עוברים, אולם במקרים בהם נמדדת ירידה גדולה בצפיפות ואיכות העצם כך שהיא חלשה ובסיכון מוגבר לשברים, יתכן ומדובר במחלת האוסטאופורוזיס, הנחשבת בעיקר כנחלתם של אנשים מבוגרים – נשים מעל לגיל 50 עם גיל המעבר, וגברים מעל לגיל 70.
גם ילדים חולים באוסטאופורוזיס
על אף ההנחה שמבוגרים הם אלו הסובלים מהיחלשות מסת עצם, גם קבוצות גיל צעירות עלולות להיות בסיכון לפגיעה בעצמות ולפתח את המחלה.
אוסטאופורוזיס בקרב נוער הוא מצב רפואי בעייתי משום שמדובר בגילאים קריטיים (14-8) שבהם נבנית מסת העצם ופגיעה עלולה להשפיע לטווח הארוך.
אוסטאופורוזיס נוער נחלק לשני סוגים:
אוסטאופורוזיס שניוני נגרם, לרוב, כתוצאה ממחלות, דוגמת צליאק, סיסטיק פיברוזיס, מחלת כליות, לוקמיה, סוכרת, דלקות מפרקים ומחלות מטבוליות.
אוסטאופורוזיס אדיופתי, מצב שלא נמצאה סיבה לגרימתו, נדיר בקרב ילדים, נפוץ יותר בקרב בנים מאשר בנות, ומתפרץ, לרוב, לפני תקופת ההתבגרות.
אבחון של אוסטאופורוזיס אצל ילדים ונוער עלול להיות בעייתי משום שאין אפשרות לאבחן אצלם צפיפות עצם נמוכה כמו אצל מבוגרים. במקרים בהם נוצרים שברים ממתח נמוך, הרופא יבצע בדיקה של השלד.
הטיפול המומלץ ייעשה בהתאם למצבו של המטופל. במקרים בהם הפגיעה בצפיפות עצם והתפתחותה היא בשל תופעות לוואי לנטילת תרופות שונות, יהיה צורך בשינוי המינון או התרופה. במקרים בהם מדובר במחלה הגורמת לפגיעה בעצמות, יהיה צורך בטיפול מתאים, בדגש על תרופות שאינן פוגעות גם הן בהתפתחות העצם.
באופן כללי, ההמלצה היא לקיים אורח חיים בריא, לרבות צריכה מתאימה של סידן, חלבון וויטמין D לפי הגיל, להימנע מפעילות פיזית העלולה לפגוע בעצמות, אך במקביל, לבצע אימונים עצימים שמטרתם לחזק את העצמות ככל האפשר. מומלץ למתבגרים הסובלים ממחלת האוסטאופורוזיס לבצע בדיקות צפיפות עצם אחת לשנה.
אוסטאופורוזיס פוגע גם בנשים צעירות
מצב בו אישה צעירה סובלת ממחלת האוסטאופורוזיס נובע, לרוב, מצפיפות עצם נמוכה בשנות השיא ואיבוד מסת עצם לפני גיל המעבר ובמהלכו. שיא צפיפות העצם נמדדת בגילאים 35-30 כש-90% מהתפתחות העצם קורית בגיל 18. אצל מרבית הנשים מסת העצם נשמרת עד לגיל המעבר, ואז שילוב של חוסר באסטרוגן ועלייה בגיל מביאים לירידה בצפיפות העצם.
שילוב של היסטוריה משפחתית, מין (מגדרי) וגזע הם המדדים המסייעים לרוב בבניית שיא המסה. יחד עם זאת, גם לתזונה ולפעילות גופנית יש תפקיד חשוב והם אחראיים ליותר מ-25% מבניית מסת העצם.
שיא של צפיפות העצם קשור לגנטיקה ב-70-60% – מחקר שעסק בבריאות העצמות ונערך במישיגן, בדק למעלה מ-600 נשים במהלך של 6 שנים, על מנת לבדוק שינויים בצפיפות העצם בטרם תקופת גיל המעבר. המסקנות היו כי צפיפות עצם נמוכה בגיל צעיר עלולה להיגרם מכמה סיבות, ביניהן: משקל גוף נמוך (פעמים רבות אנורקסיה), היעדר וסת, חוסר בפעילות גופנית, עישון, צריכה נמוכה של ויטמין D ו/ או סידן והיסטוריה משפחתית של שברים. בזמן ההיריון וההנקה מתרחש תהליך של איבוד מסת עצם, אולם ברמה נמוכה שלרוב מתאזנת בתום תהליך ההנקה.
תזונה לקויה קשורה גם בחוסרים של סידן וויטמין D, להם הגוף זקוק בזמן הגדילה. פעמים רבות בנות צעירות, אפילו בגילאי 7-8 עושות דיאטות בזק דרסטיות כדי לאבד משקל רב בזמן קצר, הן מוסיפות לתזונה הדלה שהן צורכות פעילות פיזית מאומצת ללא פיקוח ובשל כך פעמים רבות לא מקבלות וסת – מה שמשפיע על כמות האסטרוגן בגוף ולפיכך על בניית העצמות. הדבר עלול לקרות גם בקרב ספורטאיות צעירות שמפעילות לחץ אימונים על הגוף, ורבות מהן אינן מקבלות את הווסת עד גיל מאוחר.
זיהוי מוקדם ככל האפשר, מבחינת גיל, של מחלת האוסטאופורוזיס יכול לעכב בצורה ניכרת את התפתחות המחלה, שעלולה בגילאים מבוגרים יותר לגרום לשברים בחוליות הגב, לקיפוזיס (גב קמור), שברים בשורש כף היד וכאבים עזים בגב תחתון. תזונה נכונה נחשבת לקריטית בגילאים צעירים, כמו גם פעילות ספורטיבית מותאמת – בעיקר אם מדובר בצעירים הסובלים מאוסטיאופורוזיס או היחלשות של העצמות, ויש להתייעץ עם איש מקצוע שיוכל להתאים את הפעילות להתקדמות המחלה.
במקרים בהם קיים סיכוי גבוה לשברים בחוליות ופגיעה בשווי משקל, בעיקר אצל נשים לפני גיל 50 אך מעל ל-20, ניתן להשתמש, במקביל לאימונים מותאמים ותזונה נכונה, בעזרים המלמדים את הגוף, כבר בגיל צעיר, כיצד להשתמש נכון בשרירים ולשמור על איזון כדי להימנע מנפילות ושברים.
בשנת 2014 בוצע מחקר שבדק את יתרונות חגורת ה-Spinomed על מטופלים עם אוסטאופורוזיס בדרגות שונות. מסקנות המחקר היו ששימוש בחגורת הגב למשך שעתיים ביום על פני תקופה של ששה חודשים שיפרה ב-73 אחוזים את חוזקם של שרירי הגב ואת יציבות הגוף, וכן ב-58% את השרירים באזור הבטן, שאחראים על יציבות ואיזון הגוף. כמו כן, נמדדה, ירידה של 38 אחוזים בכאבים ומכך הפחתה של 27% במוגבלות בפעולות יומיומיות שתרמה לעלייה של 15 אחוזים ברווחת החיים.
החגורה פועלת לפי מנגנון ביופידבק – הרצועות הנלבשות על הגב לוחצות בעדינות על השרירים, שבתגובת רפלקס נמתחים עד למנח הנכון לגוף. התהליך הוא הדרגתי כך שהגוף לומד להחזיק את עצמו ביציבה נכונה מה שמגביר את שווי המשקל ומפחית את הסיכוי לנפילות. אלו מאפשרים לחולים להיות ניידים יותר ולפיכך עצמאיים יותר בחייהם.